בן עזרא הדייג זה לא מסעדת דגים. בן עזרא הדייג זה מוסד דייגות שלהכפיף אותו בנשימה אחת עם שאר המקומות שנפתחים ונסגרים מידי פריסת רשת אקראית יהיה בגדר חטא. המוסד קיים זה כ-45 שנה בעתלית, אבי המשפחה ובנו יוצאים למסע דיג לילי ומצ'פר את סועדיו בשלל של אותו הלילה יש כל מיני אפשרויות לאכול דגים.

אפשר ללכת למקומות עם שיק מעוצב ומסוגנן, לקבל את "הקדירה, בשנים האחרונות הולך חזק כל עניין הקוקי (ולא מלשון עוגיה), אתם בודאי מכירים את כל זאת.
דרך נוספת לאכול דגים היא לחזור אל המקורות, אל המקומות שנותנים נטו דג, ללא וירטואוזיות, רטבים מסובכים ושמות שלקוחים מהאוקיינוס, רק דג, כולה דג, אבל איזה דג.

המנהג להציף את השולחן בסלטים הנו מנהג שמקורו במסעדה בעתלית, "ככה אכלנו בבית המשפחה את הארוחות, אז החלטנו להביא את הרעיון הזה גם אל המסעדה", אם הסיפור הזה נכון אני דורש להעניק לאבא בן עזרא את פרס ישראל בתחום הקולינריה והברבוניה.

המנות העיקרית "ענקיות" דג שבא פתוח ומנוקה מעצמות שכל התוספת היצוקה עליו הייתה לימון, קצת שום ופטרוזיליה ועשבי תיבול.
, זו האפשרות היחידה שלכם להינות מהטעמים של הדג ולא מהציר/משרה/"מריחה קלה" שהפכו לשם נרדף לדגים צפים ברוטב."דג טוב לא צריך הרבה אוואנטות"- זה הסלוגן של בן עזרא, והדגים שלנו הם משהו מיוחד.